האם יש חוקים לכתיבת צוואה על פי ההלכה? כל מה שרציתם לדעת לא ידעתם את מי לשאול

אין ספק כלל כי כאשר אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו כסף ורכוש, הדבר יכול לגרום למתיחות בין היורשים שלו שירצו לתבוע לעצמם לפחות חלק מהעיזבון. בדיוק בגלל זה חשוב תמיד לערוך צוואה, וכשמדובר משפחות חילוניות היא נעשית כמובן בהתאם לחוק הצוואות בליווי של עורך דין ואין הרבה התלבטויות או קושי. לעומת זאת, כשמדובר כבר על משפחות דתיות ומסורתיות, באופן טבעי עולה השאלה כיצד לכתוב את הצוואה כך שתתאים לחוקי ההלכה. זוהי סוגיה מורכבת באופן טבעי למדי ופעמים רבות כאשר לא דואגים לזה מראש זה עלול ליצור לא מעט בעיות מסוגים שונים. בדיוק בגלל זה אנו רוצים לעשות כעת סדר בדברים ולנסות להבין מה אומרת ההלכה לגבי כתיבת צוואה. בואו נתחיל.

כל מה שאתם רוצים לדעת באתר "משיב כהלכה"

עוד בטרם נתחיל אנו רוצים להכיר לכם אתר נפלא שם תוכלו לקבל את כל המידע שאתם צריכים לגבי הסוגייה הזו באופן ספציפי וסוגיות אחרות שמטרידות אתכם הקשורות במסורת ובדת. בקטגורית שאל את הרב באתר "משיב כהלכה" תוכלו למצוא הרבה מידע שמיש שיעזור לכם בנושא של צוואות ואם לא תמצאו תשובה מדויקת, תוכלו גם לשלוח שאלות בעצמכם וזהו בהחלט פתרון מצוין ונוח שחשוב למדי להכיר.

על צוואות והלכה

חשוב להבין באופן כללי כי דיני הירושה על פי המשפט העברי שונים מדיני הירושה האזרחיים של מדינת ישראל. ההבדלים הם רבים ומגוונים ונדבר כעת על כמה מהם:

ירושה לאשת המנוח:

על פי הדין העברי, כאשר אדם נפטר כל רכושו עובר לבנים שלו בלבד, ובמקרים שאין למנוח בנים העיזבון עובר לבנות. בכל מקרה על פי הדין העברי האישה לא זכאית לרשת כלום והיא הזכאות שלה היא אך ורק לזכויות אליהם התחייב הבעל בחתונה על פי המפורט בכתובה.

אח בכור:

על פי הדין העברי האח הבכור מבין הבנים יורש פי שניים משאר האחים. למשל אם מדובר על שלושה בנים, מחלקים את העיזבון לארבע, האח הגדול מקבל 2 חלקים ושאר האחים מקבלים חלק אחד כל אחד.

עריכת צוואה:

מעניין בהחלט לדעת שבאופן כללי עריכת צוואה איננה מותרת על פי הדין העברי. כלומר, מרגע שאדם נפטר הרכוש שלו הוא כבר לא שלו ואיננו בחזקתו, כלומר שהוא לא יכול לבחור למי להעביר אותו והוא עובר אוטומטית ליורשים על פי הדין העברי. האם זה אומר שלא עורכים צוואות בכלל? כמובן שלא. ההלכה מתגברת על זה בדרך מסוימת שהיא הענקת הירושה כמתנות עוד בחייו של המנוח.

מה אומר החוק האזרחי?

ראשית החוק מאפשר כתיבת צוואה וחלוקה של הרכוש על פי רצונו של כל אדם. אם אדם לא ערך צוואה, על פי החוק האלמנה יורשת שני שלישים מהרכוש הכולל והשאר מחולק באופן שווה בין הילדים, בנים ובנות באופן שווה.

אז מה עושים?

כמובן שיש יותר מסתירה אחת בין הדין העברי לבין החוק האזרחי בישראל, והדברים הללו בהחלט עשויים לגרום לבלבול ומחלוקות לאחר פטירתו של אדם. על כן, חשוב מאד להסדיר את ענייני הצוואה בזמן עוד בחייו של האדם. בהחלט חשוב לדעת שישנם עורכי דין שמגיעים מתוך הציבור הדתי שמכירים את הדקויות והקשיים בסיטואציה הזו ואלו יוכלו לעזור לערוך צוואה בהתאם לחוק הישראלי תוך התחשבות במגבלות וההוראות של ההלכה. בשורה התחתונה, צוואה זה משהו שחשוב תמיד לדאוג לו מראש.